בזמן שמצמיד אני
את ראשך לכתפי, יקירתי,
הביטי לשקיעה.
היום נגמר.
אנחנו,
מתחילים.

חופן חול בידי,
מפזר אותו ברוח, מטייל באוויר.
תקופה חדשה כעת.

כמו ילד שמושך בחולצתו של אבא,
הים מדגדג אצבעותינו.
מחייכים אליו,
והוא חוזר לגבולותיו.

אל נא דברי אהובתי.
מילים... אין בכוחן לתפוס רגעים כאלו.
הביטי בעיניי,
טיילי בנתיבי לבי.
מחייך, מחייכת.

הרוח שורקת אהבתנו,
באה להזכיר שקיים עולם שלם,
מעבר אלינו.
ואנחנו, רק רוצים חיבוק.
חופן את ראשך בי,
עכשיו הכול בסדר ילדה.

השמיים,
צבועים בצבעים מטורפים,
אין אופוריה ללא מעט אי-שפיות.
בתוכנו,
אי שפיות נכנסה לחדר, אהבה
פתחה לה את הדלת.

השמש סיימה לשקוע,
ואנחנו,
מתנשקים.