אני זוחל על רגליי לחדרנו, מחפש פינה להשליך בה את כל צרות
היום שהציף אותי מהרגע שהשכמתי לידך.
את חצי שוכבת על המיטה, קוראת עוד עמוד בספר שאת קוראת כבר
שנים, רואה את עיניי נכנסות לחדר.  

אני מחייך חיוך קטן של עיניים מותשות,
את מטה את ראשך ימינה ברחמים, מחייכת חיוך גדול, של עיניים
אוהבות.  שוטפת ממני את מעללי היום ואני מתאוורר במבטך.  ניגש
אלייך ונושק לראשך, תודה.

אני מסתובב לכיוון חדר האמבטיה, וצעד אחד משם  - "תיי תיי",
אני מסתובב בתהייה  - את מפריחה לי נשיקה באוויר שנושא את
מתיקותך אליי, מלבישה עליי חיוך שלא יורד ממני במשך כל
המקלחת.
בסוף המקלחת, אני יוצא, עדיין עם חיוך על הפנים ומגבת עליי, את
צוחקת.  וכשאת מסתובבת לשנייה, אני זורק עלייך במחאתיות את
המגבת, את מחזירה בכרית.  מעולם לא היית טובה בכיוון.  אני
צוחק, את מחייכת חיוך לא מרוצה  - אז אני ממשיך לחייך, וזוכה
בחיוך כנוע שלך.  מלטף אותך בנשיקה קטנטנה על האף, ונשכב
בעדינות מעט עייפה על המיטה, את מכבה את האור שלך.  אני מרים
את ידי כדי לכבות את שלי, ולפתע מתלבט,
לא רוצה להפסיק לראות אותך.
מסתובב אלייך שוב, מחכך אפי בלחי שלך, ומנשק.  שנינו יודעים
שאני ילד קטן, אבל נראה לי שאת בסדר עם זה.  את מצחקקת, ומצב
רוחי ממשיך להרקיע שחקים.
פעם לא יכלתי לישון על הגב, אבל התרגלתי  - כי ככה הכי כיף
להתכרבל איתך.  את נותנת לי נשיקה צמודה צמודה על הלחי+חיוך
ושמה את ראשך על חזי כילדה קטנה.
אני שוקע בהרגשה הסומרת הזו שאופפת אותי כל פעם שאת עליי, את
מצליחה לעשות את זה כל פעם.

אני מחייך חיוך קטן, של אהבה.  
מחר, לא יהיה כל כך שונה מהיום שעבר עלינו,

אבל אני מוכן גם לאלפים שאחריו,
כי אני יודע שאת תחכי לי בסופו של כל אחד מהם.

נרדמים, היום שוקע ואנחנו זורחים לקראת היום הבא.