זיוה אפטר / משחקת בלהבות |
נושאת עימי
צפרירי מועקה
כלחש חששני
מנהמת הזאבים,
בים הסוער של ליבי
ביום קיץ;
עוטה משקפי שמש
להסתיר משובת גופי
ומשם מחפשת
את דלקת היער
את הזרדים היבשים
הניצתים באורי
ובהמיית קולי
משחקת בלהבות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|