מיטל פישל / היום את לא |
את היית אחרת פעם
הערצת אותי בעיניי לוויתן
נידנדת אותי על נדנדת היהלומים
זו ששמורה רק למובחרים הסובבים אותך
חלומותיי קיבלו אצלך חיים
אמרת לי שרק אני מסוגלת
(היום זה כבר מצחיק אותי לחשוב על זה).
"אני מרגישה כמו ילד קטן שמקריאים לו סיפור לפני השינה.
עוד, תמשיכי".
ואני הרוותי את צמאונך בשיריי
עינייך כעת כזוג זרדים
אינן פורחות לקראתי יותר.
פעם היית כמו סינדרלה בשבילי - קסומה ונערצת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|