נשמת האדם מרננת,
קוראת בקול לבורא,
כאילו לעצמה משננת:
ה', אתה לי הורה.

נותן לי אתה חיים
בכל יום מתחילים מחדש.
שס"ה גידים, רמ"ח איברים
קוראים בכל יום: יתקדש.

נשמת האדם משחקת,
לוחשת לאבא הגדול,
כאילו לעצמה היא צועקת
אבא- אתה כל יכול!

בך אתן אמונה תמימה
תמיד- ברע ובטוב.
לך, לבד, עובדת הנשמה
לא אפסיק אותך לאהוב.

נשמת האדם שותקת,
מביטה אל השמיים.
ובתוך תוכה מברכת:
"ברוך המבדיל בין מים למים".




אני מתנצלת אך הנשמה הנ"ל נוטה לדבר על עצמה בגוף שלישי מדי
פעם.