שמלתך רוקדת ללא כל הגיון
חיוכך מבעד החלון הפתוח
מסמם את הזכרון.
ישנם רבים, נשאו את שמך אדרת
ברחבי תבל
על תכונותיך, ועל יופייך, גברת,
כתבו שירי הלל.
ואני זכיתי לחסות בצל כנפך,
לשמוע את לבך פועם,
ולהבין,
שעצובה את, שקשה לך להאמין, -הו...
כן, מולדת, לא היית יולדת,
לו היית רואה את הנולד.
בן סורר לך, לא דומה לך,
לא - אל תשכבי עכשיו לישון...
עליך לתת לו ביטחון...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|