עמית ולדמן / דמיון.. |
מדפדף בין דפי החיים.
עובר בין קברים שלי של אחרים.
מנסה לראות אם יש אור אבל החושך רק גובר..
כנירא שאין בררה..
הולך הולך..אבל האם זה יגמר
אולי תתן לי מקום עם קצת אור,
או שתמיד היה כזה שחור
השאלות רצות מקיפות כבר את כולי
ואני לא יכול
לא יכול יותר לסבול
בדממה הזאת זועקת הנשמה
היא נעקרת ממני
אני מרגיש אותו
הוא מאוחרי,מצדדי
הוא כל כך קרוב
הוא לוחש באוזני
זה הסוף...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|