ארז נמרוד כהן / ענבל |
העיניים שלעד ילוו אותי
הביישנות שבין שניים
שיודעים ופוחדים
ריקוד סלואו במסיבת בית-ספר
ותמיד נעלמתי דום
אף פעם לא עצרתי לגלות לך באמת,
שהיה לי עלייך קראש מהחטיבה ועד התיכון.
וכמו עם כולם, הקשר נחתך, וחבל
אולי עוד נפגש בגלגול אחר
או שתלכי ברחוב ואני אקרא לך
ענבל
ואגיד לך, שיש לך את החיוך שתמיד יגרום לי לחייך
הדברים שנזכרים בהם מחיטוט ביומנים ישנים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|