והימים ימי פחד ואימה, בכל פינה מתפוצצים אוטובוסים או מסעדות.
והנהגת העם עושה ימים כלילות כדי למצוא פתרון לבעייה. מה לא
ניסו? הציבו בכניסה למקומות ציבוריים בחורים דוברי רוסית עם
משקפי שמש. ללא הועיל. הלכו אל הידעונים כדי למצוא איזה בני
מזלות אסור להם להסתובב בימים הנוראים, לפי צדק ונפטון. לא עזר
(משום מה). הלכו אל בעלי המספרים, הקפה והקלפים. אותו דבר.
הקימו גדר כה גבוהה שדווח מנאס"ה שרואים אותה מהחלל החיצון טוב
יותר מאשר את רעותה הסינית. ברכה לבטלה. וכמובן, חיסלו ושבו
וחיסלו את ראש הנחש וכבר הגיעו אל המבוקש האלף ארבע מאות שבעים
ושמונה אלף וללא הועיל. אפילו לקמיעות של המקובל היקר מירושלים
לא הייתה עזרה. חשבו על התנתקות מארץ פלשת אבל המשאל הטלפוני
שנערך בקרב האוכלוסיה היהודית הבוגרת שמתחילה באות ג' וש' ושלא
טרקה ישר את הטלפון באמצע כוכב נולד 4 לא היה מספיק ברור אז
עזבו את זה.
לכן, לאחר שכבר ניסו את המוח, הכוח, הרוח והמגנומטר הגיעו אלי.
הצלחתי לעבור כל כך הרבה ארועים בשלום, שהמחשב פשוט היה חייב
להגיע אלי. קצת כמו בהגרלה של הפיס.
-אז מה הסוד שלך?
-אין לי שום סוד.
-אז איך? רשום פה על ארבע עשרה פיגועים שהצלחת לחמוק מהם...
-במקרה.
-מה במקרה? אתה חייב לומר לנו איך עשית את זה!
-אני יודע איך? פשוט, בכל פעם שהיה משהו כזה, בדיוק עברתי
בסטימצקי והסתכלתי בחוברות פורנו. אני מצטער. אני אוהב לראות
את זה בחוברות. ואני לא סובל את האינטרנט, תמיד צפוף שם.
השפלתי מבטי בבושה על שתפסו אותי בחולשתי אבל עיניהם אורו.
-הצלת את כולנו!
ובכן, סוף סוף נמצא הפתרון. כל כך פשוט. אני אפילו לא ביקשתי
תמלוגים או חוברות חינם. אולם עכשיו עלתה השאלה איך יציידו את
כולם בחוברות כאלו? הרי הדתיים מתנגדים ואפילו לפמינסטיות יש
מה לומר.
ואז הציע אחד החכמים הצעות פשרה. ראשית, החוברת שתופק תהיה
כולה כחול לבן. שנית, יהיו שם רק בחורות יהודיות ולא חלילה
מבנות ערב או העלייה הרוסית (אלא אם נמצאו כשרות) וכמובן לא
מהעבודה הזרה. שלישית, יהיה למעלה בס"ד. רביעית, יהיו בחוברות
מאמרים בנושאי יהדות ואמונה ופרסומות מיש"ע. מישהו הרים גבה
איך זה ילך. אמר לו החכם, פיקוח נפש דוחה צניעות. חוץ מזה,
אפשר גם להציע נתח רווחים.
באשר לפמינסטיות, אותן הציע החכם להרגיע עם ראיונות עומק עם
הבנות שיופיעו שם וכמובן שיהיו שם בחורות עצמאיות, חזקות
ובקיאות במשנת בילי מוסקנה לרמן ושלי יחימוביץ. אפשר גם להוסיף
מדורים לבית, מדור על גידול ילדים ומתכונים ואפשר גם פינה על
ניצול האשה ופערי שכר. וגם הציע שחלק מההכנסות ילכו למעונות
יום, מקלטים לנשים מוכות וכיו"ב. מה לא עושים למען פיוס
ואחדות?
את השמאלנים ריצו בכך שעכשיו לא יצטרכו לבצע יותר חיסולים
וסגרים ואת הימנים ריצו בכך שתמיד אפשר למצוא סיבות להמשיך
במדיניות הישנה והטובה.
ובנוסף, כדי לרצות את הפריפריה, הוצע שיהיו בחורות מזרחיות.
כדי להבטיח הזדמנות שווה לכולן ולא רק לצפוניות תהיה תחרות עם
הsms וצביקה הדר. בנוגע לרוסים והאתיופים הבטיחו שיהיו מי
שהרבנות תאשר.
אחרון אחרון חביב לירוקים הובטח נייר ממוחזר ומאמרים על כלובי
דגים.
לחוברת הראשונה נבחרו כתמונת שער מרגלית הר שפי ונועה בן ארצי
(רבין), כדי שהאחדות היפה שהתגלתה בעמנו תופיע במלוא תפארתה.
כדי להגביר את האחדות הוחלט שהן יתנשקו צרפתית וכך יקבלו גם
הלסביות שבחבורה מקום ראוי. לחוברות הבאות תוכננו בר רפאלי,
לריסה עמיר, מירב מיכאלי, נינט טייב, רוני, מאיה בוסקילה,
קרייניות בגל"צ ובחורות מנוער הגבעות. היו תשובות חיוביות
עקרונית מצד ש"ס וגם החרדים האשכנזים החלו מחפשים השתלבות. היו
שקראו לזה פעמי משיח.
למען בנות (וחלק מבני) ישראל הוחלט גם לשלב את יאיר לפיד,
עומר ברנע ועוד בעסק, כדי לא להותיר מקום לטענה על קיפוח
מיני.
וזה עבד! כולם הסכימו, למען המאמץ החשוב, לתמוך ברעיון.
הפרויקט הלאומי התחיל להוציא את העם מהדיכאון ולהזריק מרץ
בכלכלה לאור האפשרויות הבינלאומיות שטומן בחובו הפרויקט.
הרגע הקסום ביותר הגיע כאשר שרה מישל גלר החליטה לצאת מהארון
ולחשוף קבל עם ועולם את היותה אחת מבנות עמנו כאשר הצטלמה
לחוברת של יולי, בזמן שביקרה בארץ וחנכה מרכז לקבלה.
היו עדיין שטענו שזה מגעיל, אבל השתכנעו שזה למען עם ישראל.
אבל מה לגבי הערבים הישראלים והעובדים הזרים? הועלתה אפשרות
להפיק להם חוברות דומות אבל זה עדיין בהליכים. יש איזה ועדה
שעובדת על זה.
ומאז הכל שקט ונפלא. אני כבר לא מרגיש כמו סתם מאונן ריקני אלא
משהו אחר. כל מי שבא לחנויות ומחפש את החוברת האחרונה עם אשתו
של נועם פדרמן מוכיח כמה אנחנו נפלאים ולא סתם חברה שאיבדה את
דרכה ואוכלת את עצמה. כולנו ביחד שותפים במפעל היצירתי והערכי
הזה. אמנם הפיגועים נמשכים, אבל לפחות יש לנו אחדות. וזה גם
משהו. לא?
החלק המודגש הוסף בדצמבר 2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.