|
מתהלך על גבול, נע מצד לצד.
משתדל לשמור על איזון,
לא ליפול לתהום אמוק.
מביט קדימה ורואה איך הגבול הולך והיצר.
תנודותיי הולכות ומתגברות.
עד מתי אצליח לשמור על האחיזה?
ובדמיוני אני רואה עצמי מועד ונופל מטה מטה.
אולי נועדתי לחיות כך?
אולי כבר עתה אני מביט מתחתית התהום?
על שאלות אלו רק החברה תוכל להשיב. |
|
|
"תראו תראו את
הגארי קופרים
האלה, קלינט
איסטוודים דה מי
קולו". יא אללה
עם האמריקאים
האלה, הכל אצלהם
צריך להיות
בגדדדדדול.
אצלנו, פיגוע
מוריד 20 אנשים
ומקסימום מסעדה.
אצלם -- מינימום
10,000 איש
הרוגים ושני
מונומנטים
קורסים. איזה
עולם... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.