שמואל ירושלמי / אש חורבן הדדי |
תמרות עשן,
מקטרות מעל ירק שדות.
השמש,
עוד לא זוהרת.
השמיים,
סגריר כסות.
דם שני העמים;
נקזו נמשך לאין הרף.
זעקת ילדים מבוהלים,
עולה לשחקים.
אך התקווה למחר טוב יותר,
בלבינו, חרף כל מפעמת.
התקווה,
מעייניה זורמים!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|