זהו תחילתו של הקיץ,
זה תחילתו של הסוף.
עת קציר תם,
וחום יוקד ינגוף.
בנוסטלגיה עמומה
נעטפתי אני,
נושאת קינה לשרידי עברי.
והכל-
הכל ברור מאליו,
נישא עם רוחות השרב,
שמש מטילה צלליו,
והרקיע חסר כל עב.
עוד אביב חלף,
לא נותר שריד לשלכת
והקור לא נותן עוד את אותותיו.
זהו תחילתו של הקיץ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.