בכיתה ז' שלישית היה ילד שקראו לו צוציק. גם בגלל ששמו היה צחי
ו. צוויק וככל הנראה גם בגלל שהוא התנשא לגובה מטר ושמונים.
אתם מכירים את הילדים האלו, מגודלים, גסים, מהסוג שמלטף חתול
והעיניים שלו יוצאות מהשקעים והזנב סומר.
צחי לא היה ילד רע, פשוט.. מגושם, גדול ומגושם.
אז מה אתה כבר יכול לעשות כשאתה בועט כדור לשער והשוער נכנס עם
הכדור לרשת עם אף שבור.
צוציק לא היה חם מזג או חמום מוח, להפך, הוא היה די אדיש. חוץ
מהדגים שלו שהוא היה מדבר אליהם ומספר להם סיפורים והרפתקאות
שהוא המציא.
בכיתה של צחי היה ילד בשם חיים ש"הנהיג" קבוצה מהבנים של הכיתה
לעשיית קונצים ושטויות לא מעטות אך המורות היו רואות בחיים
דווקא כ"ילד טוב" מכיוון שהאשמה תמיד הייתה נופלת על מישהו אחר
וחיים תמיד היה יוצא "חף מפשע" או במקרי התגרות בצוציק
"הנפגע".
חיים היה נוהג להתגרות בצוציק לא מעט ויום אחד, רצה הגורל
וחיים גילה למה ה "ו" בשמו האמצעי. ולאדימיר. על שם חבר של אבא
של צחי שנהרג במלחמת שלום הגליל.
באותו יום חיים קטל את צחי מכל כיוון אפשרי ובסוף יום הלימודים
כשכל הבנים של הכתה נשארו לשחק כדורגל חיים טיפס על הגג של בית
הספר וקרא למטה:
"היי , צוציק. יא שמן מפגר, עם כל הכוח שלך המשקל שלך יפיל
אותך על התחת השמן שלך אם תנסה לטפס לפה".
צוציק שהיה בשער התעלם. מאז "תקרית האף המלוכסן" לא הרשו לו
לשחק אלא אם הוא עמד בשער, או במשחקים נגד בתי ספר אחרים.
ואז חיים הוסיף וצעק: "מה יש ווולאאדימיררר מפחד?".
צוציק כבר לא יכל לספוג, כל השיעור האחרון חיים זרק עליו גירים
מהשורה האחרונה וכאשר הוא הסתובב לצעוק עליו המורה העיפה אותו
החוצה מהכיתה כשכל הילדים צוחקים עליו.
צוציק זינק על הבניין, ובמהירות שהדהימה אפילו אותו הגיע לגג
ונעמד מול חיים. (מעל ליתר דיוק.).
חיים שנבהל לקח צעד אחורה. הטעות הייתה שלא נשאר עוד "אחורה".
ברפלקס מדהים השתטח צוציק על בטנו ותפס את חיים ברגל.
עכשיו מפה הכל יכול להיות יותר טוב, נפלא אפילו. חיים וצוציק
היו נהפכים חברים ועושים את המוות למורים ולילדים הקטנים,
צוציק היה מראה לחיים את הדגים הטרופיים שלו וחיים היה מדגים
לצוציק איך הוא מאכיל את הנחש שלו בעכבר קטן חמוד ואדום עיניים
וצוציק היה מקיא.
הכל יכל להיות בסדר רק אם חיים היה יודע לקשור שרוכים.
הנעל נשארה בידו של צוציק שהביט למטה רק בכדי לראות ולשמוע את
גלגלתו של חיים מתפרקת על הבלאטות של חצר בית הספר ארבע קומות
למטה.

מפה והלאה אתם יכולים לדמיין מה עבר על צוציק. מחקירת משטרה,
הרחקה מבית הספר והתרחקות של שאר הילדים ממנו ועד בכי בכל
לילה. עד שזה נגמר בכיתה ט' כשצוציק קפץ למותו מבניין ביה"ס
היסודי.