כשראיתי אותך באולם החשוך
מסביבך רק קרירות וזרות ויאוש
מבטך האפל, החודר, הדוקר
את ליבי אז פצע
ורציתי אותך
אהבה בין גברים, האמנם תתכן
ואולי יום אחד באמת נתחתן
ונהיה רק שנינו, חתן וחתן
ונקים לנו בית, נתברגן, נזדקן,
תגדע השושלת
לא יהיו ילדים
נהפוך יום אחד לזרים
מרירים
ויהי לנו רע
ותחזור הבדידות
ואז שוב כך אחזור
לעולם המפחיד.
אך פתאום הפנת מבטך לאחר
ואני רק רוצה שכל זה
יגמר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.