|
אההההההההההההההההההההה
אני לא יכול לשמוע את שמה
רק רוצה לזרוק אותה
לעולם לא הבין מוח כה מעוות
לעולם לא השלים עם יצור כה מהופנט
היא הולמת בחוזקה
מופיעה בחשכה
לובשת רק שחור
שחור כהה לא סתם
משוגעת על שטויות
מתערטלת כמוו חיות
מביטה ברוחך
לא חושפת את עצמה
כן היא מטורפת
מוזרה מפחידה
היא אהבה ושנאה
משחקת משחקים
שוברת עצמות
לא רוצה לשמוע את שמה
רוצה לזרוק אותה דרך הדלת בכניסה
מסוכנת כמו נחש
מפחידה עד קפאון
מכשפה עם סמכויות
מבצעת על חיות
מרתקת עד דמעות
ויפה כמו פנטזיה
חכמה ומצחיקה
וטובה ונחמדה |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.