גנדי שקולניק / אל העוברים בכבישים |
לכולכם הייתי מעניק
ללילה נוגה
מפיל את פירות תשוקותי
מן העץ ביום גשום
משקפי היין שהרכבתי זה מכבר
מראות לי את עצבות יומכם
דמעות אשר שוטפות
תקוות מן הלחי
שמזמן לא נישקו
ממקום מושבי
במגדלי התחתית
אני רואה את כמיהתכם לליטוף
לפני השינה
ואת הפחד
לאבד עם מותכם
את ההזדמנות האחרונה
לשנות הכל
ואני,
אני יכול להקריב עצמי
למען אושר רגעי בשעת שקיעה
רק אם יעלם בכם הפחד
להפשיט נפשכם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|