הכל התחיל מעוד הודעה פשוטה שהשארתי לך במזכירה: "היי, זה אני,
אני יודע שאולי זה קצת לא צפוי, אבל אולי תרצי להיפגש?"
לא ידעתי אם תסכימי או לא, לא ידעתי אם בכלל תזהי, אבל הייתי
חייב לעצמי ת'נסיון, אחרת אני אתחרט שלא ניסיתי...
מה אתם יודעים?! הסכמת! כנראה גם לך עברו כמה סצנות ותמונות
בראש שהופעתי בהן איתך, אחרת למה נתת לי ת'הזדמנות?
בדרך כלל אני ביישן, לא עשיתי את זה לעיתים קרובות במיוחד, פעם
שנייה אם לדייק, הייתי חייב...

סיפרת על מערכות יחסים קודמות וכושלות, סיפרת על מה שהיית רוצה
שיהיה עכשיו, כדי שאוכל להתאים את עצמי אלייך בלי ידיעתך, בלי
רגישות מיותרת, בלי יותר מידי סנטימנטים, די פשוט ולעניין...

נסענו אחר-כך, טיול על החוף. די רומנטי דווקא, היה ירח מלא
שהשתקף להפליא על המים השקטים.

אחר-כך הלכת, נשיקה על הלחי, "להתראות" אמרת, בלי רגישות
מיותרת, בלי יותר מדי סנטימנטים.