עינב נבי / אבידה |
אני חושבת שלא הייתי מנסה להשיג את זה
אם היו רומזים לי שזה כל כך גדול
הייתי פוחדת לחזור לאחור...
והכל פתאום יהיה שחור
מבעד לחלון פתוח אני יושבת ובוכה
לא רוצה להיזכר בלילה הנורא
ונבהלת כל פעם מחדש
כי יודעת שאין עבר, אין עתיד הכל מומש
הלוואי והכל יתחיל מחדש...
יש בי תקווה...
ושואלת את ההוא שם למעלה
מה יביא הוא לי...
וצוחקת ובוכה כי הוא לא עונה לי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|