כאילו שהמילים האלו יעזרו במשהו. הכאב רק שוקע, הולך ומתפתח
יטושטש על ידי עשן ואלכוהול, שינה ואולי קצת אמנות
אבל זה לא באמת עוזר
זה לא באמת עובר.
אני כותבת וכותבת, לא מפסיקה
לנסות להפיל את הכל על הדפים
רק לא להתמודד פנים מול פנים
עם המפלצת הזו, אתה
החיים.
והשעות עוברות ואני ממשיכה לקוות
שככל שהזמן יעבור פתאום תבין
ותאהב ותעזור ותדאג ותהיה פה.
אבל זה לא באמת עוזר
זה לא באמת עובר.
האהבה נשארת באותו מקום
ואתה ממשיך בחייך כאילו כלום
המילים לא עוזרות
הזמן לא באמת מרפא
הכאב לא פוסק
ולאט לאט
גם התקווה נאבדת.
כי החיים האלו, עם כל הטוב שבהם, מביאים איתם גם כמה רגעי
ייאוש. זאת התוצאה. זה ממש גרוע, לא יודעת אפילו למה זה פה.
אולי כדי להיזכר ברגעים ההם, אולי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.