ליאב שניידר / אין תקווה |
ומתעטף באור של חרדה
וגם היום השמש זרחה
מתעורר לעוד בוקר יותר מכוער
הרגנו עוד עשרים ילדים
מנסה להישאר על הפסים
ואין חברים אתה שוב לבדך
מנסה לא להיות מודאג
ושוב מוצא את עצמך גבוה על הגג
סגור בתוך חדר אתה שוב פוחד
שואל למה זה אתה
מנסה לחיות עם עצמך
ירח מלא למעלה גבוה
מאיר אנשים שעטופים כמו גוויה
וגם היום השמש שקעה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|