האויר שמעלי כנראה חם...
הגיוני שמתחתי קר, ולא רק האויר, הימין והשמאל מתנגשים תמיד,
אפילו בצומת שלי, ואתם כנראה שלא שמתם לב. אני רואה שחור ונרדם
בלבן. כשהיא איתי, החדר מטונף וכנראה שאף אחד לא יכנס אליי,
ולא רק לחדר, לנפשי, אני הוא אחד שלא מובן, ולא נותן שיבינו
אותו, מצד אחד רוצה, מצד שני לא נותן, כנראה שגם עשיתי טעות.

האויר שמעלי כנראה קר, הגיוני שגם מתחתי כי אני כבר למטה.
כיוונים שלא מצאו דרך, הופכים עצמם לאחד. "כל הדרכים מובילות
לרומא", לא פלא אני אומר, כנראה שגם האפיפיור היה מתעצבן. כל
העולם מגיע רק אליו אם זה נכון, מוקף חברים ונותרתי לבד, הם
עדיין פה, מבלבל נורא...
כנראה שלא לעוד הרבה זמן.

מבינים?!