ארנון: תגיד, קורה לך לפעמים שאתה חושב על משמעות החיים?
ע: לא.
א: אפילו לא קצת?
ע: לא.
א: זה די שטחי מצידך...
ע: אני מניח.
א: אין לך שום תהיות על מי יצר אותנו?!
ע: לא ממש.
א: מה גודל היקום?!
ע: לא.
א: למה לעזאזל לא?!
ע: כי אתמול כרתו לי את האונה השמאלית.
א: וואלה?! מי?!
ע: אתה.
א: אה... ואז התעצבנת ונתת לי מכה בראש
ע: מי נתן לך מכה בראש?
א: וואלה לא יודע
ע: מה אתה לא יודע?
א: עזוב.
ע: סבבה.

עידן וארנון מנסים להבין מה קרה פה הרגע (כנראה שגם אתם)

א: אז איך היה הדייט אתמול?
ע: לא משהו.
א: למה?
ע: שמע את הסיפור: באתי לדייט ככה בסבבה, היא ישבה שם, דיברנו.
עד שם סבבה. עד שפתאום היא היא מתחילה להחנק.
א: וואי...
ע: כן! אני לא יודע מה לעשות, ניגש לנסות לעזור. והיא פתאום
יורקת את המרטיני שלה על הטי-שרט שלי
א: הטי-שרט שהלוותי לך?! הטי-שרט האהוב עליי?!
ע: כן. בכל מקרה, כבר שחשבתי שהיא בסדר היא יורקת את הזית שפגע
בברמן שמהשוק עף אחורה ושבר המון בקבוקים. האלכוהול נשפך על כל
הריצפה.
א: וואלה...
ע: זה לא הכל! אז באתי לעזור לו. כמובן שאני לא אבוא אליו
מעשן, אז זרקתי את הסיגריה...
א: הגיוני.
ע: בקיצור, אחרי כל האירועים של הערב נשרף האלכוהול, הבר,
הבניין ו...פחות או יותר כל שינקין.
א: ויש מצב לדייט שני?
ע: עם מי?