סיפור "וורוד" (כמו שאני קוראת לזה...) יותר משאר הסיפורים
שלי. החלטתי להעלות אותו לבמה ולראות מה אנשים חושבים עליו.

פעם חיו להם שני ילדים. ילד וילדה-הילד הכחול והילדה הירוקה.
הילדה הירוקה אהבה מאוד את הילד הכחול, אבל הילד הכחול העדיף
ילדה כחולה, כמוהו.
הילדה הירוקה נעצבה מאוד כאשר ראתה את הילד הכחול, הילד שלה,
הולך יד ביד עם הילדה הכחולה.
יום אחד, החליטה לבקר את הילד הכחול. "למה אתה לא רוצה להיות
איתי ועם הילדה הכחולה אתה כן רוצה להיות?" שאלה הילדה
הירוקה.
"את ירוקה. אני כחול. הצבעים שלנו לא הולכים ביחד. אני יכול
להיות רק עם ילדה כחולה " ענה לה הילד הכחול.
"ואם הייתי כחולה?" שאלה הילדה הירוקה.
"אבל את לא" ענה לה הילד הכחול והילדה הירוקה קמה והלכה.
"אם אהיה כחולה ולא ירוקה, הוא בטוח יאהב אותי" חשבה לעצמה
הילדה הירוקה.
עוד באותו רגע עלה במוחה רעיון-למה לא להפך לכחולה? הרי אז
הילד הכחול יאהב אותה.
היא רצה לחנות חומרי בניין, לקחה כמה מכלי צבע כחול ובדקה שהם
צבעים שלא יורדים במהירות.
המוכר הסתכל עליה כמו על משוגעת.
"מה את הולכת לעשות עם כל הצבע הזה? לשנות את הצבע שלך?!?" צחק
המוכר.
"כן" ענתה לו במהירות הילדה הירוקה ורצה חזרה לביתה.
כאשר הגיעה לביתה, לקחה מברשות צבע מן המחסן, הורידה את כל
בגדיה, עשתה מהם ערמה גדולה במרכז החדר, והלכה לאמבטיה. היא
נעמדה מול המראה שבאמבטיה והסתכלה על גופה הירוק. "אם רק הייתי
כחולה..." מלמלה לעצמה והחלה לצבוע את גופה. היא החלה מהרגליים
ועלתה לשאר הגוף. לאחר כחצי שעה, נשאר רק מיכל צבע אחד ולילדה
הירוקה נשאר לצבוע רק את הפנים.
היא לקחה מברשת קטנה יותר ומשכה משיכות קטנות ומהירות על פניה.
כאשר סיימה, הסתכלה במראה הגדולה ונבהלה. במקום להיות כחולה
נהפך צבע גופה למעין גוון אדמדם.
הילדה הירוקה (אדומה באותו הזמן) נפלה לרצפה. לאט לאט החלה
להיחנק וניסתה לזחול אל עבר האמבטיה במטרה לשטוף מעליה את הצבע
ולהציל את עצמה. באותו הזמן ראתה את גופה משנה צבעים מאדום,
לכתום, לצהוב. כרגע צבעו היה לבן שקוף במקצת.

כשהילד הכחול בא לבקר את הילדה הירוקה ולהגיד לה שהוא אוהב
אותה, כל מה שהוא מצא זאת רק ערמת בגדים.
כנראה שכחול וירוק באמת לא משתלבים.