מיכל ערמון / פוטוסינטזה כושלת |
כשהגעת,
אפוף חושך פלסטיק
ותסביכי ילדות קעורים.
הדם שמרחתי על שפתיי,
הדמעות ששרטטתי על לחיי,
ההרס העצמי שהכנתי בשבילך
התייבש.
הרמת אותי, פרח נבול
שסיכת קרח
תקועה באצבעי,
וניסית להעיר אותי
בנשיקה.
אך טיפת הכלורופיל האחרונה
נספגה ברצפה.
יבשתי,
מלכלכל את עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|