לחוף הים תכול שמיים,
חורשת שקמים עומדיה.
רוח קדים,
את נופם מלטפת;
עם צפרירי בוקר,
השמש עולה.
על פיסת חול כפז זוהרת,
מחפים העצים.
נחשולי ים מכים בשאג,
בחומות הסלעים.
חורשת שקמים,
לחוף ים עומדת;
את עפאיה,
לוחכת רוח רענן.
מעל השדות סביב,
להק חסידות מתנועע;
משק כנפיו,
נשא אל - על.
על הצוק,
שקמה ניצבת;
ניצבת מעל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.