אחרי נסיעה ארוכה, הגענו לטרבלינקה.
אבנים. זה מה שיש שם. 18,000 אבנים, עם שמות.
באמצע ניצבים שני עצים.
בשבילי, הם היו התקווה, למרות שכולם ידעו מה מזין אותם.
פולין, מרץ 2004.
(המורה שלי נכנסה לפריים, ולמרות שנורא רציתי, לא ידעתי איך להוציא אותה
מהתמונה במחשב... אתכם הסליחה.)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.