בשתים עשרה בלילה יצאו הכוכבים.

אתה מוציא אותה בכח מתוך האוטו, ארבעים דקות אחרי שכבר לעסת את
האקסטה שלך, זורק אותה לכיוון השיחים הרכים, מתנפל עליה
באכזריות, בכח רב מתחיל למשמש לה את הפות הרטוב שלה בלי להוריד
לה עדיין את הבוקסר, והיא משמיעה קולות שנשמעים לך באותו הרגע
כמו מנגינה משיר מוכר. אתה ממשיך בשלך. פתאום היא הודפת אותך
אחורה ומתנפלת עליך כמו אריה. היא קורעת ממך את החולצה היקרה
שלך, ולשנייה בא לך לבכות, אבל אז אתה מתחיל להתרכז במציצה
הארוכה שתמשך לפחות כמה דקות, ובמילא הזמן עובר לעט עבורך.
הדפיקות המהירות של הלב והיובש בפה לא מפריעים לך בריכוז. הוא
עומד טוב, לא תמיד הוא עומד כך, ועכשיו בהנחה שקוקאין הוא חומר
משכך כאבים וחזק יותק מאקסטזי, תאכל לבצע את האקט האנאלי הרצוי
בה. אתה כבר יודע מראש שהיא לא תתנגד הפעם, במילא היו לכם
שיחות ארוכות על כל מיני נקודות ג'י, דיפ האוס, סמים משמחים
והתוצר הישיר של זה, שהוא ללא ספק מין אנאלי. דמעה שיורדת
מעיניך מזכירה לך פתאם את החברים שלך מהגן, את כל הרגעים היפים
שבהם הייתם זורקים חול אחד על השני, עד שהוא היה נכנס לעיניים
ואחד מכם היה בוכה. היא מבקשת את זה לבד, תוך כדי שינוי הפוזה
אתה מתחיל לפסק את התחת שלה וטועם את האזור המבוקש, זה נראה לך
טעם כל כך טוב באותה הרגע. אתה דופק אותה כל כך חזק, עם כל כך
הרבה רגש, ומשום מה בכל רגע אתה מזכיר לה שאתה אוהב אותה. קשה
לך לדבר.

בסוף הם התחתנו.