את ואני
מרקדות על הריסות
אהבתנו
בתוך המרווח הצר
בין טיפשות, לאמת,
לשיגעון,
מחוללות לנו
על אי הבנות
ובלבול
וקנאה תהומית, לא
מובנת,
מנסות לעצור
כבר כמה שנים,
מועדות,
נתמכות בקירות הסוגרים
אותנו
בתוך מטרים ספורים
של צעדי
מחול חוזרים ונשנים
טנגו של מרמור
ואהבה ענקית
ולס של פרידה שנקטע
תמיד לפני הסוף.
בלט של חיבה
שלא מפסיק לעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.