|
גוף שבור
מונח על הרצפה.
עומדים מסתכלים,
אני ואתה.
הכאב שורף את העיניים.
חורך זמן ומרחב.
מסתכל עליך.
חיוך עולה על פניך
"הגיע לה, לבת-זונה"
איך אתייחס אליך?
אני עומד המום.
המציאות נוקשת בחוזקה
על דלתות תודעתי -
לאף אחד לא אכפת,
גם לא ממותי. |
|
|
אני עומד בחוץ,
מעשן סיגריה,
ופתאום היא
באה...
משחקת לי
בשיער...
מרימה לי את
החולצה...
מלטפת לי את
הגב...
נכנסתי וסגרתי
אחרי את הדלת.
רוח יכולה לגרום
לדלקת ריאות
לפעמים.
חדש אדיש ומשומש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.