|
שטף הדברים נעצר
נהר הכאב, חדל מזרום.
כך סתם פתאום.
סכר סוגר על נהר זכרונות.
דייג דג זכרונות כואבים.
הדלי מתמלא כמעט ונשפך.
הילדים משחקים,
בלי דאגות רק שמחת חיים.
איך פתאום הכל משתנה.
פקעת הרגשות מסתבכת-
קשה להתרה.
אין סיבה להנץ החמה.
העתיד שנראה בהיר וברור זוהר במרחק
מתכסה, אט אט,
באבק
המציאות. |
|
|
אוקי, אתה נמצא
בבית דו קומתי,
ומחבל נכנס! יש
לך: נייר דבק,
שקית פלסטיק,
דבש (340 גרם),
ואקדח סיכות...
עכשיו, אתה, אתה
נדפקתי אחי(או
אחותי), המחבל
כבר ממזמן הוריד
אותך, אבל השאלה
האמיתית היא: מה
מקגיוור היה
עושה?
אני, תוהה
בשכחה, שוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.