ברצוני להפנות את תשומת הלב לחסר שקיים כיום בדיווח באמצעי
התקשורת, שמהווה את אחת הסיבות המרכזיות לדעתי, ליכולות
העלובות של הציבור בכל הנוגע לפיקוח על נבחריו, באי כוחם ושאר
אנשי מפתח במדינה, ושבעטייה אנחנו עדים לשפל מוסרי ומקצועי
שהביא למצב הקיים במדינת ישראל. אני מאמין שביכולתם של כלי
התקשורת לספק חסר זה בקלות יחסית ועל ידי כך לתרום תרומה
חשובה.

לציבור בעיית 'זיכרון קצר' לגבי אנשי מפתח (דגש על 'אנשים')
שקובעים ומשפיעים על איכות החיים החומרית והמוסרית ועל עתידו
של הציבור בישראל. קיים קושי לציבור לגבש עמדה שכלתנית לגבי
אנשי המפתח, להעמידם על סרגל איכות ועל ידי כך לבצע בחירה ו או
להביע דעה בצורה רציונלית ולא רק רגשית, למען השגת בקרה על
איכות אנשי המפתח ולמען יוכלו לא רק לצפות ולדרוש אלא גם לקבל
נורמות התנהגות מוסריות ומקצועיות, שישרתו ויקדמו את האינטרסים
של הציבור ושל מדינת ישראל.

אמנם במסגרת אמצעי התקשורת (עיתונים, טלוויזיה, אינטרנט וכד')
מתקיים מעקב שוטף ואיכותי אחר אנשי המפתח, מעשיהם, דבריהם,
דעותיהם, הצלחותיהם כישלונותיהם ומעידותיהם, ואולם, הדרך בה
מוצג המידע אינו מאפשר לציבור להתרשם מאנשי המפתח בתור ישויות
נפרדות, שלכל אחת מהן רצף התנהגותי בזמן, ולמה הדבר דומה, תארו
לעצמכם כלכלן שצריך לגבש דעה לגבי  מטבעות מסוימים, מניות
מסוימות וכד', קבלת מידע הכולל דיווח יומי של כלל שערי המטבעות
וערכי המניות לא יועילו לאותו כלכלן בגיבוש דעה שכלתנית בנושא.
לשם כך דרוש בנוסף מידע שיתאר את ההתנהגות של גורמים ספציפיים
לאורך זמן, למשל גרפים שמציגים את השתנות שער הדולר לאורך זמן.
קיבוץ המידע בצורה זו מתוך הדיווח היומי הכללי של כל הגורמים,
ללא כלי עזר,  היא פשוט מלאכה שמעבר ליכולות האנושיות בעיבוד
מידע ללא כלי עזר. ללא מידע שכזה צפוי שאותו כלכלן יתקבע על
אירועים חריגים כגון צניחת ערך מניה ביום מסוים, ולגבש עמדה על
סמך אותם אירועים חריגים שיתכן ואינם משקפים את התנהגותו של
אותו גורם לאורך זמן. אין ספק שאלה מביננו שעבודתם מחייבת הכרה
מעמיקה של אנשי המפתח מסוגלים לגבש עמדה שכלתנית, אך מרבית
הציבור אינו עוסק בבניית פרופילים אישיים שכאלה.

בעיית ה-'זיכרון הקצר' מביאה לכך שמצטברת מורת רוח כנגד
ה-'מערכת', ישויות ערטילאיות כמו הממשלה, קופות החולים או
חברות האשראי,  בעוד האנשים שאחראים על תפקידים אלה, ויהיה זה
פקיד זוטר או ראש-ממשלה, מצליחים להעלם בשטף החדשות, ולהישכח.
כך, בעוד האשמים האמיתיים נסחפים לתפקידים אחרים, הציבור אינו
מספיק לגבש את ההכרה של אנשי המפתח לצורך העמדתם על סרגל איכות
מוסרי ותפקודי, ולכן הציבור מתקשה לבוא חשבון עם האנשים שאינם
מתאימים למפעל המדינה ומה שנותר הוא הרגשת אכזבה, חוסר אמון
ומיאוס ממוסדות במדינה.

לדעתי, הצגת פרופיל אישי, תקופתי, של אנשי מפתח, כלומר ריכוז
מתוארך של דבריהם, מעשיהם וכיו"ב, יאפשר לציבור בקרה טובה יותר
על אלה שמחליטים ומשפיעים על חיינו ויתרום לשיפור איכות מוסרית
ומקצועית של השלטון והמנהל במדינת ישראל. אני סבור שמרבית
המידע לבניית פרופילים כאלה כבר נמצא ומתפרסם יום-יום, אך חסרה
התצוגה המשלימה, כשלמעשה מדובר בחיתוך שונה של המידע הקיים.
ברצוני להציע את הגיליון המקוון כמועמד פוטנציאלי לבדיקת
הנושא, עקב הקלות היחסית שבעריכת המידע בצורה המבוקשת ובאפשרות
קבלת משוב מיידי מהציבור. אין לי ספק שקיים ביקוש רב להצגת
מידע בדרך זו וכן אין לי ספק שבאופן טבעי כלי התקשורת מייצגים
את הגופים בעלי הכלים והיכולות למלא חסר זה.