|
הסוסים שלי דוהרים אלייך
במצב אוטומטי בחושך ובאור.
הם לא עוצרים באדום כי הם צמאים
ורוצים להניח בך את ראשם הפרוע.
זיעתם המנצנצת מלאה חיות
של מי שרץ הישר למטרה
בטרוף של תשוקה שאין לה מרגוע.
הסוסים שלי רוצים
ורצים
נושפים ובועטים
עד אלייך, ילדה.
וכשיגיעו עד לרגלייך
ירכינו ראשם בענווה
ויביטו לך בעיניים
באישונים של אהבה.
הסוסים האלה
פרצו את חומות הכלא
אל החופש שאת
אל גופך הקט.
לטפי את עורפם
ולחשי להם סודות כמוסים
של לוחש לסוסים. |
|
|
בטח חסרות לי
מילים, אני לא
מובן...
ק. מרכוס, מתחמק
מדן תורן אחריי
טיפול שורש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.