[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מלאכים באמריקה
מאת: טוני קושנר

הדמות: המלאך.


אתה רק חושב שאתה רוצה לחזור.
החיים עבורך הם הרגל.
אתה לא ראית את העתיד לבוא:
אנו כן:
מה תביא חשיפתם העגומה של אלה הימים האחרונים?
האם אתה או כל ברייה תבקשו לשאת זאת?
המוות נע מהר יותר מן הדמעות שיש לגן העדן להתאבל עליו,
התמוססותו האיטית של התכנון האלוהי,
סיחרורה המתפרק של עבודת הנצח,
העולם וכל היופי שבהגיונו המעשי,
הכל חרב. הכל מת, לנצח,
בלילה חסר כוכבים משווע לירח.

אנחנו נכשלים. נכשלים,
האדמה והמלאכים.
הבט למעלה, הבט למעלה,
זהו זמן לא להיות.
הו, מי יבקש את בירכתו של המסדר
בזמן שאחרית הימים יורדת?
מי ידרוש: עוד חיים?
כשהמוות כמו מגן
מעוור את עיננו, מחסה מפני עצב עדין
יותר זוועות מאשר אפשר לשאת.
תנו לכל יצור אליו מחייך הגורל
לזחול אל המוות
בטרם אותו שחר איום ונורא
כאשר כל חמסכם יחזור אליכם
עם זריחתה וחריכתה של שמש חסרת רחמים:
כאשר אור יפציע רעלני
ויסחף הרחק כל חי,
נחשול אש חלבונית
יתפתל סביב הכוכב
ויחשוף את הארץ כעצם חשופה.





המונולוג באנגלית נמצא כאן:
http://www.notmyshoes.net/monologues/angel.html







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני כמו שאתם
רואים אותי,
הצלחתי רק בזכות
10 אצבעות,
5 של חשיש,
4 של סוכר,
והבוהן שלי.




סרן בנימין
גלעד, סטלן חולה
סכרת וכותב
סלוגנים עם הרגל
מגונה,
(מגונה- עיר
בסין שמיצריים
בה רגליים
מבמבוק וטופו)


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/7/04 14:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקאל אמיר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה