עכשיו כשהיא מתחילה לזרום כנחל
תן לה צדק ואמת מתובלים בתקווה
ואת תבונת ההבדלים של מבטי תחפושת
תן לה כל אלו בזמן השחייה


וכעת במרגוע תנשק היא בשקט
אל צוף קרני שמש שעלייה נופלות
שוב עיניה יתמלאו בקונכיות אושר
ולבה ישוב להפליג אל האשליות


אנכי הפרטי אבכה כוכבי שלג
שייתנו לה כר לאלף משאלות
שתבחר ותגונן על חלומותיה
השטן לוקח את שלא כבול באזיק ומפתחות


על הר מתפתל הפוגש עב בקיצו
תן לה לרוץ בין אבני חשק
כל אחד נופל בדרך
לכל אחד [וגם לה] יש חרב התקועה באבן שיש לחלוץ


אך היא הייתה כה עיוורת
תן לה אור בגב העין בכדי לגלות
שהחרב התקועה שאליה היא מטפסת
נעוצה אמנם, אך בלבו של משורר התשוקות