המצית של זיו,
המצית הידועה,
המצית עם האישה.
דר ידידי השמנמן תמיד חשק במציתי הידועה, המצית של זיו.
ג'באזה אני קורא לה, למצית. על פי שמו של האלוהים הידוע,
ג'אבזה.
יום אחד, ידידי השמנמן, דר, רצה לגזול ממני את כל כוחי,
הוא רצה לקחת לי את ג'באזה היקרה, אך לא נתתי לפשע שכזה
לקרות, הרבצתי לו, פגעתי בו.
זה כאב לו, זה כאב גם לי, אני לא אוהב להרביץ לשמנים.
כמה דקות לאחר שהרבצתי לידידי השמנמן והבוגד, התאוששתי
והתחלתי להרביץ לידידי הגמד, דניאל, מיד אחרי זה הרבצתי
לידידי השמנמן הגבוה, אסף, אחר מכן הרבצתי לידידתי
החביבה, דליה וכך הלאה והלאה, עד שלכל חבורתי הנכותה,
חבורת התנין, נמאס.
הם ערבו לי, ללא כל בושה, ידידי הרוסי אפי, יד ימיני (אם
אתם מבינים למה אני מתכוון), בגד בי.
זה כאב, אך אין זה היה כאב של חבטה, אלא כאב של אובדן,
איבדתי את ג'באזה.
כמובן שמיד אחרי כל זה הרבצתי לכולם עוד פעם ולקחתי את
מציתי המדהימה בחזרה.
             
הו ג'באזה שלי.
הו חיים סאדיסטים שלי.

נ.ב.
סליחה אם יש כאן יותר מדיי פסיקים, אני חדש פה.