בינות קרעי עבים מאדמים
זהרורי חמה אט גוססים
עט הליל המתוק, עת שנת הגיעה
נומה בני למחר היה נכון נומה

-הו אמא יקירה הגם שם בסתרי מחשכים
בקליפת אדמה הגם אבא ינומה
הן בדד הוא שמא ירא לעצום עיניים
איתי בואי אמא, מהרי שנתו ניטורה

-הוי בני בני כה כחוש הינך
לבך כה צעיר לסבול דייך
אבא האהוב בחלום נראנו
אך עין אלוה לא תלאה נוטרנו

-ומי אותו אלוהים,ואיה עיניו הנוטרות
הן הוא מאתנו בזעם לקחו
העיב שמי לבבנו בענן אנחות
וכי לו מה פשענו ולמה יותמנו

-הוי בני בני העולם מנורה עצומה ולוהטת
ואנחנו פרפרים, אורה מקסימנו
עדות עדות אליה ינהו ירוו צמאונם
ובאין חמלה ממיתה היא ושורפת

צללי אופל נגוזו כוכב אחרון כבה
פזמון הליל האבל אט אט דעך
עורה בני עורה נצא לקראת החמה
נעטה על מנורת החיים המשולהבה...