[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטע נתן
/
קסם

עוד מעט הוא יהיה בן שלוש, הילד שלי ושלך
הילד שאני הרגשתי. שללתי ממנו הזכות לחיות, טרם יכל לבחור
נכון שאנחנו שנינו תמיד היינו מתלוננים על החיים ועל הפחד
מלשים להם קץ, הפחד מבחירה שאין לה דרך חזרה, בדיוק כמו ילד.
אחרי שחבר שלך לקח אותנו לרופא, ממנו קיבלתי את התרופה הכי מרה
שקיבלתי בחיי. ישבנו שנינו באוטו שלו כשהוא הלך לעשות סידורים
בקרייה ובכיתי מבפנים.
היינו אז כמעט חודשיים יחד, חודשיים ראשונים של השנה וחצי הכי
טובות בחיים שלי.
ישבתי עם התרופה הזו הקטנטנה בכף היד הקטנטנה גם היא ולא באמת
רציתי לבלוע. הרופא אמר שיש לי בגדול שבעה שבועות לקחת אותה
ושאחרי שבוע חמישי זה יכול להסתבך.
ואני התרסקתי אז לאלף חתיכות, אהבתי אותך כמו שמעולם לא אהבתי
וכנראה שלעולם לא אוהב.
לו רק הייתי הולכת לבית הספר באותו יום, כל זה לא היה קורה
והכאב הזה שלי היה נמנע. בחרתי לנסוע אליך בשבע וחצי בבוקר,
בחרתי את החיבוק שלך על הכל, מאז ומתמיד.
קראנו לו קסם לילד שלנו ואצלך בראש כנראה שזו הייתה בדיחה,
בשבילי לא. והיום יותר מתמיד כשאני רואה שהאהבה שלי אליך לא
התפוגגה ולו במעט,  אני רואה שויתרתי על הילד שלי, מהאדם היחיד
שאני אוהבת, מהיחיד שחדר לי ללב.
ואחרי שחדרת ללב שלי, אטמתי אותו מכל הכיוונים, כדי שלאף אחד
לא יהיה מקום שם חוץ ממך. שיהיה לך מרחב לנוע בתוכו, שאף אחד
לא יכול לגנוב את ליבי, כי אתה שם שומר עליו.
שתמיד ישאר הטריטוריה שלך. ורק שלך. היום אני רואה איזו טעות
זו הייתה. כי אתה כמו הרוח, נודד, לא יכולת להשאר במקום אחד
יותר מדי זמן. וכשישבנו באוטו ההוא האוטו של אמא שלך שנסעה לה
לפראג לחגים,  הגלולה הכתומה ההיא, ואתה במבט מזוגג מסתכל עלי,
מעביר מבטך בין הכתום וביני.
אולי באמת לא ראית את הבכי הנורא הזה בעיניים שלי, ואני הייתי
רק בת 16 ואמרת לי שאני חייבת ושיש לי עוד דברים לעשות בחיים
לפני ילד, ונתת את כל הטיעונים הכי הגיוניים שיש,
ועדיין לא שמעת את קול המפץ שהשמיעה נשמתי בעודה מתפוצצת
לרסיסים,  בעודי מתמוטטת.
עוד מאז הנשמה שלי פזורה, עוד מאז הלב שלי נתון לך.
וקסם עוד מעט בן שלוש ולא תהיה לו יומולדת.
ואני לא אזכה לראות חיוכו של ילדי בן השלוש,
עם העיניים הכחולות הענקיות שלך ועם תלתלי הזהב שלי.
אומרים שילדים בוחרים לאיזו משפחה ילכו לפני שהם מגיעים אליה,
ואז כשהם נולדים הם שוכחים הכל, קסם בחר אותנו.
תודה שבחרת לתת לי להיות אמא שלך.

אומרים שילדים שמתים לפני הלידה חוזרים ישר לגן עדן.
לפחות אחד מאיתנו הגיע לשם, ואני עוד כואבת שיש לי ילד שם
למעלה
שאולי קצת צריך את אמא שלו שתחבק אותו,
כי אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא.
וקסם ילדי שלי ביומולדת השלישי שלך, אני רוצה להתנצל
שלקחתי ממך את הזכות לחיות ושלקחתי מעצמי את הזכות להכיר אותך,
ילד נפלא שלי.
מעולם לא שמעתי אותך קורא לי, "אמא".
לעולם לא אשמע אותך צוחק.
יומולדת שמח ילד שלי,
רק אבקש מאלוהים לומר לך שאמא שלך מוסרת אהבה.
והאהבה שלי מהולה ברסיסי נשמתי שתקווה אני שחלקם חדרו לתוכך
כדי שאם אגיע לשם גם אני תדע, זו אני שאוהבת אותך יותר מכל.
אמא שלך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם רצח עם מתחיל
בסטירה


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/7/04 1:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע נתן

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה