נקרעו כבר המיתרים,
מיתרי הקול.
והגוף, שבור כולו,
שברי-עץ בחול.
חוף ריק, שמיים קודרים
שקט, סערה.
ספינה טרופה, מים קרים,
טירוף, וגיטרה.
יותר עצוב מלבכות בלי דמעות,
זה לצעוק כשנגמר כבר הקול
- איך תשמעי?
אההההההההההה
יותר מדי עמוק
אההההההההההה
יותר מדי בפנים
(אבל את שומעת, את יודעת,
-אז בואי!!!) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.