6.6.04
בדיכאון,
מה אפשר לעשות?
קוראת דברים מימים שעברו... ימים שכשהיו עצובים היו עצובים
יותר אבל כך גם הימים השמחים היו מלאי אושר וחוויות...
ושוב אותה ההרגשה חוזרת... אולי לא בעצמה הישנה אך עצמתה
מספקת.
לחכות,
אולי זה יעבור.
חיכיתי מספיק...
או לקחת עוד סיגר,
לעשן עד שנגמר.
אולי... למרות שכבר הרבה זמן לא נגעתי בזה
לחתוך את הורידים
ולשיר את השירים
שליוו אותי בחיים
ואולי גם בימים אחרים.
לא... זה כבר עבר, לא יודעת למה... הכאב חוגג בראשי כבר זמן מה
ולא רוצה לחלוף...
להתקשר לחברה
שתגדיל את התחושה
כיום היא זאת שגורמת לתחושה... כולן... כמעט כולן ליתר דיוק.
או אולי אל הידיד
שלא ידע מה להגיד
ותמיד ללא ברירה
יעביר ת'הרגשה
כבר אין ידיד... או יותר נכון אין אחד שמצליח להעביר את התחושה
הזאת... אך כולם יודעים מה להגיד. אולי יותר מדיי מה להגיד.
אך אולי בתוך תוכי
אני לא רוצה
ובלבי
כבר מחכה
להרגשה
כפי שאחרים
מחכים ומצפים
לאהבה
מלנכוליה, היא אהובתי
היא תמיד תהיה איתי.
אולי... אך אני כבר לא מחכה לה... לא להרגשה הזו ולא לאהבה. לי
כבר אין אהבה ההרגשה הזאת לא קיימת מבחינתי. נשאר רק הכאב. |