אני מתפללת בלילה לאלוהים.
שיפסיקו להציק.
אני מבקשת בכל ליבי מאלוהים שירמוז להם, כך בשקט... בחלומות,
שעצוב לי כשהם לא נותנים לנשום,
כשהם מתערבים כך בלי לתת לי לשגות בעצמי.

אני מתפללת בלילה לאלוהים.
שייתנו לי כמה שעות של מנוחה.
שיסמכו עליי בלי פקפוק.
שיידעו שגם אני צריכה את החופש שלי.
ויידעו מתי עצוב לי באמת.

אני מתפללת בלילה לאלוהים
שיספר להם שאני אוהבת אותם,
ולפעמים אני כועסת וזה לא עליהם.
שיראה להם שגם לי יש לפעמים ימים קשים.

אני מתפללת בלילה לאלוהים
שיזכיר להם שאני כאן אבל לא תמיד אוהבת שהם קרובים כל כך..
שטוב לי שישאלו אבל שיידעו גם להפסיק.
שייתנו לי לפעמים להזיל דמעה לבד.
שיזכרו שהם הוריי ולא תמיד מרגישה בנוח כשמנסים להיות חברים.

אני מתפללת בלילה לאלוהים
שיבינו,
שיהיו רכים,
שיחייכו בלי לומר מילה.
שלא יגרמו לי להרגיש מאכזבת כל כך..
שיתמכו בלי תנאי ויגרמו לי להרגיש מוערכת בזכות עצמי.

אני מתפללת בלילה לאלוהים
להעלם כבר מכאן
כי כואב מידי לצידם ולהם כואב מידי לצידי.