פתאום נסגרת לה הדלת בקול
טריקה, או קול נפץ גדול
והיום, המשאית תקח איתה הכל
ותתלוש מן הקרקע גבעול
פרח רענן, שורשיו צעירים בחול
האם תקח אותו אל השאול?
ועלי הכותרת האדומים
מאמא אדמה נלקחים
הרחק מפרפרים צמאים לצוף
מתי נהיה שוב גוף אל גוף?

רכב ארבע גלגלים אליו יכניס
חפצים, זכרונות וגם אותך יעמיס
וכך אותך יעביר מדירה לדירה
להפריד ביננו זו לא עבירה?

כבר לא נפגש בנחמיה 20
בקרוב הם את הבית הורסים
הורסים גם את החדר
בו הכל התחיל בסתר
שם גם לראשונה התנשקנו
שפתיים וגפיים הצמדנו
כשני מוחות משולבים
לפתע נהיינו נאהבים

עוד לא חייכנו מספיק חיוכים
לא ניצלנו מספיק רגעים
לא הענקת מספיק חיבוקים
ולא נישקת מספיק נישוקים
חווינו ארבע הופעות של ירח מלא
אבל הוא עוד את אורו יגלה

ובלילה ההוא האחרון
יצאת מהאוטו בכדי ללכת לישון
ואני רציתי להיות איתך נורא
אך בקשתי ממך נשללה
איך אפילו לא חשבת
בהינף יד סירבת
ולבסוף לא נפרדנו מנחמיה
תחנה ראשונה של התחלה
ידידות שהובילה גם לאהבה.

לא נראה לי שתדע
את הרגשתי החבויה
כי לא אומר לך דבר
למרות שהיה כל כך קצר
ושום מעגל עוד לא נסגר
האם זמננו נגמר?