על החזה שלך מונח ראשי
שולח את היד, מלטף אותי
(בעוד שעה כבר לא תהייה איתי)
כמו שאתה אוהב בתופים להכות,
כך אני שומעת באזניי את פעימות
ליבך, כל כך קרוב
ואני לא יכולה לחשוב
אין דאגות, אין שום מכאוב
להיות איתך רק עושה לי טוב.
אני משחקת בשיערך
מלטפת את ראשך
אתה על קשרים בשיער מתלונן
רוצה להשאר, חייבת להתכונן.
הפרידה הזאת, מתחת לביתי
אל תלך, תשאר איתי
לא רוצה לישון לבד
כשאתה לא שם, ומחזיק לי את היד
מסתכלת מהחלון למטה
שם, לפני שניה עמדת
עמדנו, אנחנו, שנינו, יחדיו
(חום גופך מתנדף עכשיו)
מחובקים, ראשים מחוברים
כמו פאזל עשוי שני חלקים
עכשיו, כל (חלק) אחד בנפרד
כבר לא בגוף אחד מאוחד
שורדים לילה קר, שם לבד
בוהים תבקרות שונות, מתחת לשני גגות
מול פיסות רקיע אחרות
אורות בודדים דולקים ברחובות
העיר, בשני צידיה הרחוקים
עוד שני אנשים ערים
זוג אחד בשני קצוות
עדיין שוכבים להם בעיניים פקוחות
ערים ופועמים עוד שני לבבות
באותה האהבה שמזרימה את הדם
קולך בזכרוני עוד לא נדם
הבוקר עולה, הלילה תם
הקסם לא פג, אך החושך נעלם
(כבר חמש וחצי)
צריכה מחר לקום מוקדם
לכן, לעזוב הייתי חייבת
מגופך לסגת, ממך ללכת
לנטוש אותך למטרה אחרת.





מוקדש לאתה יודע מי אתה