כמו סרט מצוייר רק לא על גבי נייר
מכאן הכל עובר איך אני זוכר
חי בעולם מוזר כוכב שנראה מוכר
מכאן הכל עובר איך אנ'לא זוכר

סיפור על ילד אחד לא עבד לא למד לא
כמה שנים וזה לא משנה לו
כמה ימים והכל משתנה לו
אייפה היית כשבכו שם בחוץ
המילים נעלמו והפחד איננו
שב אל העיר והפעם בנינוכל החברים הכי יפים מהכיתה
אני שמעתי שמועות וזה לא משנה עכשיו

לא לא  לא לא זה לא משנה עכשיו.... נכון

כמו סרט מצוייר...

והשטיח האדום שנפרס פתאום בכל מקום
דוחף את המציאות אל החלום
אחרי הכל האדמה מתנענעת בזמן
והילד הקטן כבר לא קטן
הוא כבר גדול שומע רוקנרול בקול...
והערב יורד כבר
והלילה עובר קר
והסרט נגמר כבר
והסרט נגמר כבר

ולמה עכשיו הוא עצבני ולמה עכשיו הוא עצבני
כי עננים לפנים והמצב הבטחוני
לא מנחם את העובדה שפה כולנו צודקים
לא משפר את המצב אז מה אם חלק צוחקים
והחלץ עולה - עולה עולה
והילד חולה - חולה חולה
והילד פוחד - פוחד פוחד
והסרט משתנה לפי הדרך שלו
לא לדבר על מלחמות בנוכחותו
הוא באופוריה בדרך לעשות היסטוריה
הוא לא אוכל קרטון הוא רק רואה senootrac
ונעלם.

כמו סרט מצוייר...