שלכת בחוץ מנשבת
מחשבה זו אחר זו נושרת
והכל בחוץ קריר
והכל בפנים סגריר
ומשתלט על הכל האפור
ויש עוד מעט כוח ויש גם רצון
והלב משמיע פעימה אחרונה
והעין מזילה דמעה ענוגה
שלכת בחוץ והעלים מצהיבים
ואחריהם יפרחו ניצנים מרהיבים
וכבר לא כל כך כואב עמוק מבפנים
בחוץ קריר אבל בפנים חמים ונעים
שלכת והשמש כבר שוקעת
ובצבעיה המרהיבים את הנוף צובעת
ומלווה אותה הילתה הססגונית
והרח מנגנת חרישית
והצלקות עם הגשם מתמזגות
ואט את נשמתי עוזבות זו אחר זו
והגשם מחלחל לתוכי
ובעוצמתו מרגיע את גופי
ומטהר ומנקה
והלב כבר אינו שב ובוכה
והמחשבות אליי חוזרות ומתגנבות
והעלים בשנה הבאה ישובו ויוסיפו להיות.