אני פותחת חלון ומבעד לנוף
רואה עננים שאינם בני חלוף
בכל הגדלים ובכל הצורות
והם שולחים לי קריצה ממרומי המרום
והם שטים לקראתי
והם סוחפים את נשמתי
אוהבים ללא גבול
וללא תנאים
ואני מביטה בהם מבעד לסורגים
והמחשבות הם בפנים מתרוצצות
להגיע למרומים הם חושקות
וממני הן חומקות
ומפליגות על ענן
וזה נחמד, זה מוגן
ואני רוצה שהן לתוכי ישובו
אך ישנם הסורגים
שאת גופי הם כובלים
ואני דרוכה במקום
והמחשבות על ענן חופשיות כמו דרור
ואתם עפה הציפור
ששולחת לי מעל דרישת שלום
והמחשבות הן בורחות ממני חומקות
והגוף הוא על הקרקע על האדמה
והוא רוצה לעוף למעלה ואתו הנשמה
ורק הסורגים הם עליי סוגרים
מחשבות... סורגים... שמים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.