יולי עמיחי / שותף סמוי |
את הגוף הטובל בתוכם
ושוקע עד צוואר.
כבושם גוף הנספג לאיטו
על שטח עור-גוף החש בנגיעתו, מתמזג איתי.
חודר אט אט לנבכי נשמתי
אורב לרגע הנכון שאפצה את פי.
אז,
אז יחדור אל עבר ראותי
יתמזג, יכביד על הנשימה עד כי תחדל.
אנוכי ערה על המשמר נאבקת בכל גל,
גדול ככל שיהא.
אך גם אני, שרירי חלשים ומותשים
וזרועותיו נראות כמרגוע.
לשקוע בתוכו להתעטף בקסמו
לדעת שמחר השמש זורחת
ודי למאבקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|