דרישות שלום באות מכל עבר
של שני צידי הגדה
שם גם אני נמצא, חולמני בינתיים
רחוק מלהיות אגדה
מאיר בממון את עיני הרודפים
שבכל פינה הם מוצאים מטרה
שוכח שבאתי מאותה הבריגדה
מודחק לקיר עם אקדח לרקה

גם אני מוסר מפה דרישת שלום
לאותה אהבה שזנחתי במפתיע
אם רק הייתי מבין את מה שהפסדתי
לא הייתי עוזב את הכל ומגיע
חבוש רגשות, עטוף כאבים
הייתי נותן לה את הכל
גם אם היא הייתה רוצה רק מגע
הייתי נוגע מתוך הנשמה

בינתיים בהזיות על יום המחר
חושב על מה שאולי מיותר
הייתי רוצה לבנות את עצמי
כמו עוף מוזר באיזה כפר
במקום זאת נוצות מכסות את התום
שנשאר מעודף הריחוק שנותר
במקום להיות במקום המוכר
נשאר דחוק לפינה, מדרישות שלום מסונוור.

על אישיות גדלתי, גם אם לא כריזמטית
על אופי לא מוותר
תמיד ידעתי ואת עצמי ראיתי
כמודל לחיקוי של מישהו אחר
יודע ברגע אחד של בדידות
מהות של הרגש בזמני איכות
מתוסכל כתמיד, מרגיש בלי עתיד
דרישות שלום ממשיכות להטריד.

ולא במפתיע, כמעט מתוכנן
הייתי בונה את עצמי ממותן
חי בלי לדרוש שלום ודבר
מסתפק במה שניתן
רק שואל את עצמי מפעם לפעם
ובודק את מהות בחירותיי
אני שלם עם עצמי כשמגיע הרגע
ואיכשהו, עוד לא מאושר.