|
שוב היא מתעקשת לטוס נמוך היא
מתגרה במים
כמה כנפיים
יש לה
לי יש עיניים משונות.
אני
עם כל הסכנות
מסתווה בסבך.
זוממת לאכול אותך
אך ליבי המיוסר.
זה לא יהיה אותו דבר
אם אוכל אותך.
יהיה פשוט מידי.
אני נוטה למסובך.
אני בסבך הסבך
עם כל הסכנות.
לשונותי משתננות בראותי אותך
מרפרפת מעל סוף חיי
לו ידעת מקצת מהרהורי
היית יותר נזהרת.
את לא מתארת
לעצמך
איך זה להיות אני.
לכמוהה לכנפיים.
את כל המים האלו
אני בכיתי בעצמי. |
|
|
אין שום דבר
יותר מתסכל
מלקום בבוקר
ולדעת שקמת גם
אתמול, וכל מה
שאתה חושב זה על
לקום מחר.
מחר סופ"ש... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.