בנשמתי אני זכר או גיבור
הבו לי עולם ואלחם בו
אנתץ את פסיליך אימא
לנין, סטאלין, ואיליה
ארנבורג, אפילו גולדה.
ביקשתי להיות רוזה
לוקסמבורג
לפחות לה פאסיונריה.
הדפתי לים טילים במרסי
בחוף הים התיכון,
מטפחתי האדומה הידקה
את שערי השחור,הסתור
חזיה מבד כותנה אספה
את חזי המתוח.
ניצבתי מול שער
הנמל, כתף אל כתף
עם הגיבור הנכון
מי כמוני ידע להשיט אוניות,
גם אני הייתי בטרויה
שם לא אחז איש בעקבי,
ברובה אהבה נוקבתי
ועודני חיה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.