אני לא יודעת אם אתה קורא בכלל את האי מייל שלך, או מתי תקרא
את זה.
אני מקווה שאני לא אצטרך להגיד לך לקרוא. אבל אולי לא תהיה
ברירה.
קצת חבל לי שאתה לא יכול פשוט "להרגיש" ששלחתי לך משהו. במקרה
לפתוח את התיבה ולראות מכתב ממני. בטח היית קצת מופתע. קצת
עצוב וקצת שמח.
אבל אתה לא תפתח. איכשהוא אני פשוט יודעת את זה.
בטח התיבה נסגרה ולא טרחת לפתוח. פשוט לא חשבת על זה שאולי אני
אשלח לך יום אחד משהו.
אני פשוט לא מסוגלת לדבר אתך.
זה קשה לי. אני רוצה לדבר עם מישהו. אבל תמיד זה היית אתה.
תמיד דיברתי איתך על כל העולם.
ואני מסרבת לדבר עם אף אחד אחר עליך. זה פשוט לא נראה לי.
או שאני עדיין לא מסוגלת להוציא את זה החוצה.
הדבר שהכי כואב לי זה שלא כל כך עצוב לי שאנחנו לא ביחד. עצוב
בגלל הזכרונות וזה שאני לבד. אבל אני לא רוצה לחזור ולא
מתגעגעת למה שהיה, ולא רוצה אותנו יותר.
אבל כשאני נזכרת בדברים שלנו, או קוראת בבמה על "אהבת חיי", אז
אני עצובה.
כי הכל כבר לא נכון.
חבל לי שאני כבר לא רוצה אותך. חשבתי שזה יהיה שונה.
שהזמן לבד יגרום לי להתגעגע. וזה מה שעצוב. שזה לא.
אני מתגעגעת לאהבה. מפחדת שלא תהיה לי עוד אחת. מפחדת שגם היא
תיגמר מתישהו.
איך אפשר להאמין עכשיו באהבת אמת?
אני לא מסוגלת.
וכואב לי שאנחנו עדיין רבים. ולא מסתדרים.
אולי התרגלנו לריב ככה. בכעס מכל הלב. אבל אני לא כועסת עליך.
אני רוצה שנסתדר. אבל אף פעם לא נהיה ידידים טובים באמת.
מוזר לי ועצוב לי לראות שאתה כבר לא עושה דברים בשבילי. ואתה
לא מסכים איתי על הכל והולך אחריי. שמעתי היום בטלפון שרצית
לראות אותי שוב. ולא רצית שזה יתפספס.
אבל כשהיינו שם בקושי דיברנו.
ואף אחד לא שווה אותך.
אתה בן אדם הרבה יותר מוצלח מהם. מגיע לך חיים טובים.
אבל לא איתי.
התכוונתי למה שאמרתי. אתה עדיין ילד קטן.
ואני חושבת שאתה רואה את זה בעצמך.
כי אתה שם יותר מדי על ההורים שלך (כן, אני יודעת שהם ההורים
שלך) ואתה נותן להם לקבוע לך את החיים. ואולי כעסת עליי ולכן
לא רצית להודות בזה. אבל אתה יודע שזה נכון, בגלל זה אתה רב
איתם. ואתה חושב שאין לך מה לעשות נגדם.
אבל יום אחד תגדל.
אני לא יודעת מה הפתרון שיגרום לך לנצח מולם אבל יום אחד תמצא
אותו.
או שתפסיד הרבה.
חבל לי שכולם נפרדים סביבינו. גם לך.
מעניין מה אתה חושב.
יהיה לי עצוב אם תגיד שאתה לא מתגעגע בכלל. לא יודעת למה. כי
כשאני רואה אותך לא עצוב שאני לא איתך. רק כשאני הולכת. או
חושבת עליך.
אתה במילא לא תקרא את המכתב הזה אף פעם.
רציתי לכתוב שאני אוהבת אותך ובאיזה מקום תמיד אוהב.
שיהיו לך חיים נפלאים.